פיברומיאלגיה שייכת לקבוצת תסמונות הכאב". זו תסמונת כאב אידיופאטית- מסיבה לא ידועה. המשמעות המילולית של המונח "פיברומיאלגיה" היא "כאב ברקמות החיבור ובשרירים". זו לא מחלה דלקתית או אוטואימונית.
התסמונת מתאפיינת בכאבי שרירים ושלד מפושטים בכל חלקי הגוף למשך 3 חודשים לפחות. בנוסף קיימת עייפות מתמשכת,שינה לא מרעננת, ובבדיקה פיזיקאלית מוצאים לעיתים נקודות רגישות ללחץ באזורים מוגדים בגוף.
החולים מתלוננים על כאב מפושט ברקמות העמוקות. חומרת הכאב סובייקטיבית. הכאב מורגש בשני צידי הגוף ובגפיים עליונות ותחתונות. כאשר משתמשים בסולם כאב להערכת עצמת הכאב, הנערות והנערים מתארים עצמת כאב גבוהה מאד בד"כ.
השינה קלה ולא טובה, והחולים מתארים תחושת עייפות בבקרים בתחושה של שינה לא מרעננת.
תלונה מרכזית נוספת של החולים היא תחושת עייפות קיצונית, מלווה בירידה ביכולת לבצע פעילות גופנית. החולים במחלה מתלוננים אף על מחושים כלליים שונים כמו כאבי ראש ,תחושת נפיחות ברגלים (שאינה נראית) ונימול.
בחלק יש תחושת דכדוך ואף דיכאון.רבים נעדרים מבית הספר ופעילות חברתית לבני גילם. רבים מפסיקים כל עיסוק בפעילות גופנית.
מאחר שתלונת החולים אינן סגוליות רובן עוברים בדיקות מעבדה והדמיה מקיפות וארוכות שנמצאות תקינות.
שילוב ספור המחלה האופייני, והממצאים בבדיקה הפיזיקאלית מאפשרים את קביעת האבחנה.
קביעת אבחון ומתן שם לתסמונת הם מרכיב חשוב וצומת דרכים עיקרית בהחלת התמודדות. עם ההבנה כי זו תסמונת כאב, מכך שלא נגרם נזק שלדי לעצמות או למפרקים, וכי יש דרכי התמודדות עד להבראה מתחיל הטיפול המשולב.
הטיפול מבוסס בעיקרו על פעילות אירובית מסודרת וקבועה שיש להתחילה באופן הדרגתי לשיפור הכושר הגופני. שחייה היא הפעילות המועדפת ואחריה הליכה, ורכיבה על אופניים. יש לבצע פעילות זו לפחות 3פעמים בשבוע למשך 40 דקות כל פעם. לזכור כי יש להתחיל בכך הדרגתית, וכי בתחילה הכאב יתגבר, ורק לאחר שבועות בודדים הוא יחלוף. נקודה זו חשובה מבחינת תיאום ציפיות.
מרכיב שני עיקרי בטיפול הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי על ידי פסיכולוג רפואי. בסדרת מפגשים מעבדים את תפיסת הכאב ואת ההתמודדות עם הכאב. הטיפול יכול להיות אישי או קבוצתי. הפסיכוללוג הרפואי בדרך הטיפול מלמד את המטופל לחוות את דרגת בכאב בצורה נמוכה תוך כדי התעלמות. דרך טיפול זו יעילה ביותר.
שיחות מעודדות עם חולים שהחלימו חשובות אף הן, כאשר המתבגר מדבר עם בן גילו שכבר חווה את התסמונת דרכי ההתמודדות והחלים.
מרכיב שלישי הוא טיפול תרופתי. מרכיב זה בעל חשיבות נמוכה בגילאי הילדות. והוא רק ישלים את שני הטיפולים לעיל. תרופות כגון אלטרולט ניתנות לפני השינה במינון עולה. תרופות אחרות כגון ליריקה, סימבלטה, ואחרות יעילות במידת מה , אך פחות שמישות בילדים.
הפרוגנוזה בגילאי הילדות טובה בהרבה מאשר בגיל המבוגר. המרכיב העיקרי בהצלחת הטיפול ובפרוגנוזה הטובה הוא מידת מחויבות החולה ומשפחתו למשלב הטיפול.